<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן ת"צ</h1>
<h2>דף לב.</h2>
שאלת הא דאמרינן בריש פרק יוצא דופן [נדה מ' ע"א] מודה רבי שמעון בענין קדשים שאינו קדוש מאי טעמא גמר לידה [לידה] מבכור, ואקשינן וליגמר לידה לידה מאדם ופרקינן מסתברא מבכור הוה ליה למילף וכו', אמאי לא משני ליה דנין יולד מיולד ואין דנין יולד מוילדה כדאמרינן ביבמות בריש פרק כיצד [י"ז ע"ב] ילפינן אחים מאחים ולא ילפינן אחים מאחיך. תשובה אין הכי נמי דהוה מצי למימר ליה הכי, אלא דעדיפא מיניה פריק ליה דאי אמר ליה דנין יולד מיולד ואין דנין יולד מוילדה הוה מקשה ליה אכתי מאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה ויצטרך לתרץ הני מילי היכא דליכא דדמי ליה היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן כדמקשינן בכל דוכתא ביבמות ובחולין [פ"ה ע"א] ובכמה מקומות, אבל עכשו תירץ לו בקוצר והאמת. ונפקא מינה אפילו היכא דתרויהו דמו ליה מבכור אית לן למילף ולא מאדם דהכא שית והכא ארבעה.
